ברוסקטה חציל לבן עם עגבניית שרי וגבינה גרוזינית

היה קר אתמול בלילה, אבל משום מה התחשק לי לפתוח את החלונות של האוטו עד הסוף, לשים מוזיקה בפול ווליום ולתת לרוח לצנן את המחשבות שלי. במקום זה הסתפקתי בהפוך גדול של "לחמים" ודהירה מתונה (עם חלונות סגורים) אל השוק הסיטונאי בצריפין.  את סיפורי ההלל על השוק הזה אני שומע כבר שנים, וגם כשהוא שכן לי מתחת לאף ברחוב החשמונאים לא השכלתי להזיז את התחת שלי אליו. מסתבר שכדי להגיע באמת אל דברים מסויימים, צריך יד נעלמת שתרחיק אותם ממך, כך שתצטרך להתאמץ מעט עד שתיגע בהם באמת.

שתיים בלילה ובצריפין כאילו צהריים, עסקים כרגיל. משאיות נכנסות ופורקות קרטונים על קרטונים של אוצרות בכל צורה וצבע שאפשר לדמיין, בצידי השוק חונים רכבים של בעלי עסקים מכל מיני קליברים, דוחסים סחורה למושב האחורי ולבגאז', מעשנים סיגריות בשרשרת ונראים כאילו הדבר האחרון בעולם שבא להם לעשות הוא להיות שם עכשיו. בפנים רחבה ענקית – שתי שורות של "חנויות" ענקיות ועמוסות וביניהם מלגזות פורקות ומעמיסות סחורה, נהגיהן אוחזים בכוסות פלסטיק עם קפה שחור שבטח כבר התקרר, חפונים בתוך הקפוצ'ון שלהם, מביטים בי ואולי דרכי, כי אני לא באמת שם, אני חולם את כל זה.

אני ננעל על ארגז עגבניות השרי שחוזר איתי הביתה. גולות קטנות ואדומות שבוהק פנסי התאורה מצייר עליהן חיוך בלתי ניתן להתנגדות. שלושה שקלים לקילו, מסנן בעל החנות תוך כדי שיחה סלולרית מנומנמת. הוא יודע שלא יתעשר ממני ומתייחס בהתאם. מאחר והמינימום הוא קרטון שלם, אני יוצא עם 9 ק"ג שרי. מה לעזעזאל אני הולך לעשות עם כל זה?

חציתי את הרחבה הענקית והגועשת חזרה לעבר המגאן הנאמנה שלי, שהמתינה על אדום לבן בחוץ. לרגע היה נדמה לי שעיני צדו כמה קרטונים של ארטישוק, אבל לפני שהספקתי להתעטש (אל המרפק!), עט עליהם סוחר נסתר והשאיר אותי עם הלשון בחוץ. ניחמתי את עצמי בקרטון של "חציל לבן" (שהוא בכלל בורדו מנומר), כזה שכרמל מוכרת רק לייצוא בד"כ, וחזרתי הביתה מאושר, אך לא מסופק. המשך יבוא.

ברוסקטה חציל לבן עם עגבניית שרי וגבינה גרוזינית
מצרכים:
שני חצילים, שמן זית, 20 עגבניות שרי קטנות, 100 גר' קוביות גבינה גרוזינית ("סולוגני") של מחלבת "עברי", חופן פטרוזיליה, מלח אטלנטי, חצי לימון ובאגט טרי



אופן ההכנה:
חותכים את החצילים לפרוסות עבות, ואז כל פרוסה לחצי. ממליחים ומניחים בשמש לשעה, עד שהנוזלים המרירים עוזבים את החציל. מנגבים טוב טוב את החצילים ומסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מברישים בשמן זית ומכניסים לתנור במצב גריל עליון ותחתון ובחום גבוה (220) לכשעה, או עד שהחצילים משחימים. מוציאים ומניחים להתקרר. בשלב זה בטח תנשנשו לפחות רבע מהחצילים, כי הם הכי טעימים חמים.

אחרי שהתקררו, פורסים אותם לרצועות, ובקערה מוסיפים את קוביות הגבינה, שמן זית, חצי לימון סחוט, חצאי עגבניות שרי, מלח, פלפל ומעט פטרוזיליה קצוצה. מערבבים עם הידיים וטועמים. פורסים בגט לפרוסות בינוניות, משפשפים על כל פרוסה חצי שן שום, חופנים מעט מהתערובת ומעמיסים על הפרוסה. הולך טוב עם שוט עראק ירדני קר. בתיאבון.

3 replies to ברוסקטה חציל לבן עם עגבניית שרי וגבינה גרוזינית

  1. תיראה מה עשית … עכשיו בא לי חצילים.

  2. רוצה להיות יותר צר? תכין את הברוסקטה על החציל עצמו במקום על לחם. אני אישית לא אוהבת חצילים, אבל זה נראה טעים מאוד

  3. ערן אומר: ברוכה הבאה מאיה. רשמתי. איך אפשר לא לאהוב חצילים?
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *