חומוס בבית

חומוס בבית

כנראה שאחד הדברים הכי יומרניים, מסורבלים ובלתי יעילים הוא להכין חומוס בבית, במיוחד אם אתם גרים בישראל. כל מקום שני שמגיש חומוס יציע לכם מנה יותר טובה מזו שעמלתם עליה יומיים ובדרך לכלכתם את המטבח, הרגזתם את בן/בת הזוג שלכם ותהיתם מה המשמעות של כל זה. אם תשאלו בכל זאת למה אני כותב את השורות האלה, ובכן – אני אובססיבי, ועד שלא הצלחתי לייצר מנה שאני מבסוט ממנה ו/או רואה במו עיני מישהו מלקק את הצלחת – אני לא נרגע.

ניסיתי לפחות שלוש פעמים להכין חומוס בבית, והתוצאות היו מזוויעות. שיחה מקרית על אוכל עם חברי הטוב שי צברי (תודה, חבר!) העמידה אותי על כמה מטעויותיי, הקשה שבהן היתה שהצלחתי, ברוב חכמתי, לבשל את החומוס ללא סודה לשתייה -שטות של טירון שגורמת לכך שהחומוס לעולם, אבל לעולם לא יתרכך לגמרי.

אז כן, זה הצליח, וקיבלתי את המשחה הנחשקת, ולא – אני לא הולך לחזור על זה כנראה. אבל כחוויה חד פעמית הייתי אומר לכו על זה.

חומוס בבית
החומרים:
125 גר' גרגרי חומוס קטנים ("הדס" או "בולגרי")
125 גר' גרגרי חומוס גדולים ("מקסיקני")
חצי כפית סודה לשתייה
שליש כוס טחינה (אני מעדיף את "אל ארז")
שן שום
רבע כוס מיץ לימון
פיתה (זו תעבוד מצויין)

אופן ההכנה:
משרים את הגרגירים בכלי מנויילן עם 3 כוסות מים ל-48 שעות במקרר. מוציאים, מסננים ושוטפים היטב.
בסיר שמים את הגרגירים והסודה לשתייה. מכסים במים, בערך 5 ס"מ מעל מפלס הגרגרים ומביאים לרתיחה. מבשלים על אש קטנה כשעתיים, תוך כדי סילוק ("קיפוי") הקצף הלבן מדי פעם. יש להקפיד להוסיף מים רותחים אם המים ירדו מתחת למפלס ההתחלתי שלהם. אחרי שעתיים בודקים את רכות הגרגרים – אם הם רכים לגמרי ולא מראים שום התנגדות – מוסיפים כפית מלח ומשלים עוד כמה דקות תוך כדי ערבוב. מסננים ושומרים את מי הבישול.

טוחנים בפוד פרוססור ומצננים לטמפרטורת החדר. מערבבים לחוד טחינה, לימון ושום עד למרקם סמיך. מוסיפים לחומוס שהצטנן ומערבבים עד ליצירת מרקם חלק ואחיד. אם יש צורך לדלל את התערובת, משתמשים במי הבישול. מגישים בקערה עם שמן זית, פטרוזיליה קצוצה וכמון.

* אם אתם אוהבים את ה "תיטבילה" – אותו רוטב חמוץ-חריף הנפוץ בחומוסיות – ערבבו שליש כוס לימון עם חצי פלפל ירוק חריף קצוץ וחצי כפית מלח והגישו בצד החומוס או מזגו מעליו.

8 replies to חומוס בבית

  1. אני מנביטה את החומוס במסננת (השרייה ל-8 שעות, סינון ושטיפה הכל כמה שעות ליומיים שלושה) במקום להשרות ל-48 שעות. החומוס מתבשל מהר יותר, מתרכח גם בלי סודה לשתיה ןגם מערכת העיכול יותר שמחה.

    מה ששמתי לב הוא שאם יש מספיק לימון, החומוס יהיה טעים אפילו עם ממש לא מדייקים באף אחד מהמרכיבים האחרים.

  2. אני ממש ממש ממש לא מסכימה.
    ברגע שיש לך גרגרי חומוס רכים ומבושלים, זה בדיוק 2 דקות עד שיש לך חומוס מ-ד-ה-י-ם. אני יודעת כי עשיתי את זה אתמול, אחרי שקראתי את כל התגובות על מתכון החומוס של שוקי (גלילי).

    השריית ובישול גרגרי החומוס (אני שמה גם סודה לשתייה במי ההשרייה) זה מה שמארק ביטמן אוהב לכנות largely unattended. משרים ללילה ושוכחים עד הבוקר. בבוקר שמים על הגז ושוכחים לשעה כל פעם. אחרי כל שעה חוזרים וממלאים מים. לפני יומיים הכנתי ולקח בול שעתיים עשרים עד שהתרככו וכמעט התפרקו.

    הופה לפוד פרוססור (אני עושה את זה כשהם חמים) עם טחינה, מלח, וקמצוץ מלח לימון (ככה גילה לי הבחור מחומוס אסלי). קצת מי בישול לאיזון המרקם ויש!!! זה שווה לגמרי את העבודה – וזה אפילו לא עבודה, זה רק החלטה יום מראש שזה מה שרוצים לאכול מחר. נום!

  3. נסה לבשל את החומוס עם עלה דפנה, להבא. תוצאות מעניינות בכל המישורים 🙂

  4. יש אנשים שבשבילם לשבור קיר זה פינאטס, ויש אנשים שבשבילם להרים עט זה יציאת מצרים. אני מהעצלים! אבל משתדל..תודה על הפידבק!

  5. מממטעים

  6. – טוחנים במעבד מזון את גרגירי החומוס במהירות גבוהה עד לטחינה אחידה ודקה – מוסיפים תוך כדי ערבול ובהדרגה את כל המרכיבים למעבד המזון. – נהנים מחומוס בייתי איכותי, בריא וטעים !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *