כרובית בפאנקו וחמאה

כרובית בפאנקו וחמאה

ב-1997 עבדתי ב"ריגולטו", מסעדה איטלקית מהממת בב"ש. היא היתה מעוצבת בטעם רע במיוחד ונראתה כמו חדר אוכל מהודר של קיבוץ, אבל מאחורי הקלעים, במטבח, ניצבה בגאון נורית ז"ל, סלע אדם שעשוי כולו לב, סיגריות ואהבת אוכל, ועשתה כשפים.
היא לימדה אותי, בדרכה העצבנית, את מה שלימדו אותה באיטליה שנים לפני, כשפנתה ללימודי רפואה ונפלה בקסמי המטבח. נורית היתה להטוטנית של פיצות, פסטות, מרקים, סלטים וקינוחים. היתה לה יד מדויקת וחפה מפלצנות קולינרית ששיגשגה בינתיים מאה קילומטר צפונית לב"ש. המסעדה היתה כשרה וחלבית, הרבה למורת רוחה של נורית, שהיתה אפיקורסית גמורה. יום אחד היא הזמינה אותי אליה הביתה והכינה לי קרבונרה מהחלל, ועל זה בפוסט נפרד.

את הכרובית הזו, שאני זוכר בבירור את נורית מקפיצה במחבת כבדה ביד אחת בנונשלאנט, כשסיגריית טיים נצחית בזוית פיה, אני זוקף לזכותה, כמו עוד המון דברים טובים בעיקר, מחווית העבודה שלי אצלה.

חומרים:
כרובית
פירורי לחם, אני מעדיף פירורי פאנקו יפניים (נורית מעולם לא השתמשה באלה במסעדה)
100 גרם חמאה
מלח ופלפל
מיץ מחצי לימון

ההכנה:
ממלאים סיר גדול במים ומניחים בתוכו את הכרובית עם קורט מלח
מבשלים כ-15 דקות, עד שהכרובית חצי רכה
מסננים וקוצצים
בינתיים, במחבת – ממיסים חמאה
כשהיא נמסה לגמרי, מוסיפים את פירורי הלחם ומערבבים היטב
מוסיפים את הכרובית הקצוצה ומקפיצים יחד
מתבלים ומוסיפים את הלימון הסחוט

בתיאבון, ולזכר נורית

3 מחשבות על “כרובית בפאנקו וחמאה

  1. המסעדה הזו היא כל ילדותי. כשהיו רוצים לפנק ביום הולדת או בסתם ערב נעים, היינו הולכים כל המשפחה לשם ואני זוכרת הכל בבירור. בעיקר את הקנלוני תרד וריקוטה שטבע תחת רוטב והפסטה אראביאטה. חשבתי שאף אחד לא מכיר וזוכר את המסעדה הזו פרט למשפחה שלי.. 😉 תודה לך. אם יש לך אני יותר מאשמח למתכונים טובים נוספים..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *