ירקות ועדשים בשמן פפריקה

יש טעמים או חומרי גלם שכשאתה מגלה אותם, אתה עושה קפיצת דרך. כך קרה לי עם פפריקה מעושנת של El Avion שהיא, בשבילי, טעם חדש לגמרי במטבח, ובטח לא משהו שאפשר להשוות לפפריקות הרגילות עם הטעם הדי תפל שמוצאים בשווקים

קדירה אסיאתית של טופו ואורז

לפני כמה חודשים נחשפנו, סיון ואני ל Tasty, מעין ערוץ מתכוני בזק שמופק לעילא ומצליח, בדקה של וידיאו מואץ, לעשות לך חשק לבשל כל דבר שמוצג שם. בגלל שטייסטי נהנים מהיתרון של לרכב על פלטפורמה מצליחה כמו זו של באזפידהעניין

שולבאטו טבעוני – תבשיל בורגול וחומוס פלסטיני

מתכון מצוין לתבשיל ממכר שעליו שמעתי לראשונה בבלוג של עמית אהרונסון ומאז הוא כובש לבבות אצל כל מי שרק מוכן לשמוע עליו ולטעום ממנו. מסתבר ששולבאטו בא בהמון וריאציות ואפשר להוסיף או להחליף ירקות כיד הדמיון הטובה עליכם. אני נצמד

בצק שלא עושה יסורי מצפון, או: אינג׳רה אתיופית

לפני עשרים שנה שמעתי בפעם הראשונה את המילה אינג׳רה. הייתי סטודנט בב״ש, עבדתי במסעדה איטלקית והייתי קצת מאוהב בשרה, שוטפת הכלים שחיוכה המסנוור יכל להאיר את העיר בלילה הכי אפל שלה. שרה לימדה אותי מילים באמהרית והזמינה אותי בגאווה לאכול את האינג׳רה

גלידה טבעונית ללא סוכר

על נפלאות הבלנדר הקוריאני שלי חפרתי כבר בעבר. הוא עדיין כאן, ונותן עבודה, ומדי פעם, כשאני משתעשע בהזיות טבעוניות, אני אוהב לזרוק לתוכו דברים ולבהות בהם מתערבלים. לא מזמן פגשתי מישהו שלימד אותי להכין ״שוקו״ טבעוני. מדובר בעצם בפולי קקאו

ירקות שורש ועדשים שחורות

כמו במקרה של מרק הגזר, גם כאן המפתחות לטעם המיוחד הם סיר הלחץ והסודה לשתייה. מתכון זריז שיכול לעבוד עם כל ירקות השורש והקטניות. ירקות שורש ועדשים שחורות המצרכים: כוס עדשים שחורות קטנות (״קוויאר״) 2.5 כוסות מים 4 גזרים בצל

אמנות ההמנעות, או: לחם כוסמין

שלום, קוראים לי ערן ואני חולה פסוריאזיס. אין דרך יפה לתאר מחלה מכוערת, ופסוריאזיס היא מחלה מכוערת. אני זוכר את ההתפרצות הראשונה, בערך בגיל 8, זוכר את הרופא אומר לאמא שלי שצריך לעשות קרחת ולטפל במשחות וזוכר שנבהלתי נורא. מיותר

פאייה של בננות פלנטיין

לפני עשר שנים טיילתי בתאילנד ויצא לי להסתובב בשווקים עמוסי הפירות של בנגקוק וצ׳אנג מאי. אני זוכר בבירור שבאחת הפעמים ראיתי שסק והיה ממש בא לי, אז קניתי שקית וכשנגסתי באחד מהם הבנתי שזה בעצם מנגו מיניאטורי. כך גם המקרה

מרק מיסו שרצה להיות גיוזה {אבל לא היה שמן בבית והסטימר נדפק}

רציתי להכין גיוזה. קניתי את כל המצרכים: קמח, אפונה, פטריות שיטאקי טריות ומיובשות, בצל ירוק וג'ינג׳ר, אבל אז הגעתי הביתה ונזכרתי שלפני שבוע זרקתי את הסטימר כי המכסה התחיל להתפרק. אופציית הטיגון פחות עשתה חשק, וגם כששקלתי אותה ברצינות מצאתי

קימצ׳י טבעוני

הפעם הראשונה ששמעתי על קימצ׳י היתה לפני 15 שנה, כחלק מסיפורי מסע של חבר שנשלח לקוריאה מטעם העבודה. מסתבר שלבקר בקוריאה בלי לאכול קימצ׳י שווה ערך לביקור ביפו בלי לאכול חומוס, ולכן נאלץ אותו חבר לטעום ולחזור עם פרצוץ חמוץ.

מקושקשת טופו

משהו מהיר לשבת, למי שמעדיף את הביצה שלו וול-דאן. תהנו! החומרים: 250 גרם טופו טרי 2 כפות שמן זית בצל אדום קצוץ שן שום קצוצה חופן פטריות יער ושיטאקי קצוצות צ׳ילי כורכום מלח ופלפל חופן עלי בזיליקום אופן ההכנה: במחבת

כריך טופו מעושן

האסוציאציה של כריך היא לרוב של משהו אינסטנט, דבר שמכינים תוך שתי דקות ומחסלים תוך שתי דקות נוספות, אבל כריכים רבים וטובים מכילים לפחות מרכיב אחד או שניים (כמו הבשר בכריך ״רובן״ או הקרואסון עצמו במקרה של ״לה גטרי״) שעמלו

ריזוטו שלא ערבבו אותו פעם אחת

אף פעם לא התחברתי לעניין הערבוב האינסופי והוספת הנוזלים הכמעט מסתורית שבאים אוטומטית יחד עם בישול ריזוטו. סה״כ אורז בסופו של דבר, ותמיד הרגיש לי כמו משהו שאין לי ״יד״ בשבילו. מזל שיש את נתן מיהרוולד שכתב ספר גאוני ופתר

קוסקוס סן-פרנסיסקני

באחד משיטוטיי האובססיביים במחוזות האוכל ברשת נתקלתי בשף דניאל פטרסון, בעליה של COI שכבר הספיקה לזכות בשני כוכבי מישלן, וגם של מוסדות קצת פחות רשמיים, אם כי לא פחות מוקפדים, כמו ALTA CA למשל. במה שנראה כאלתור של אותו רגע

לקרר את הדרום. קוקטייל של אסקפיזם

אי אפשר לסמוך על אף אחד היום. ולפעמים צריך לברוח מהכל. פעם, כשהייתי רוצה קצת אסקפיזם, הייתי נוסע לבית הורי בלהבים. הוא עדיין עומד שם יציב, וגם הורי שיחיו, שני עמודים מגוננים ואוהבים – עודם בשעריו. אבל הדרום כבר לא

קווים לדמותו של כיבוש, או: באן-מי טבעוני

ישראל לא המציאה את הכיבוש. את זכות הראשונים הזו יש לייחס, כנראה, לאירופאים שנגסו במשך ארבע מאות שלמות בכל פינה טובה כמעט באמריקה, אפריקה ואסיה. הצרפתים, שהתנחלו בוייטנאם קצת אחרי מלחמת העולם השניה, הכירו לוייטנאמים (יש שיאמרו בעל כורחם) את

סטיר-פריי מהיר ומלוכלך

אז יש לכם גוש טופו שמיימי שהכנתם בבית. טחנתם, ערבבתם, סיננתם, בישלתם, גיבנתם. עכשיו מה? מנגבים את הזיעה, מתיישבים רגע, טופחים לעצמכם על השכם. אם גם לכם לא נותרו יותר מדי אנרגיות אחרי התהליך המפרך הזה – המתכון הזה הוא

חומוס מרוקאי עם טוויסט איטלקי

חומוס מרוקאי שסבתא שלי מכינה ומגישה בד"כ לצד דג, אבל המנה הזו מצליחה בהחלט גם לספק בפני עצמה. הבוקר ניסיתי את זה בלחמניה, וזה היה פשוט מעלף. חוצמזה ניסיתי להתחכם והוספתי בזיליקום, ומה אתם יודעים – זה עבד נהדר. חומוס

מה שהזונות אוכלות באיטליה

מה עושים כשרעבים ואין כח להשקיע? את מה שהזונות היו עושות אחרי משמרת בסמטאות הלא מוארות של נפולי לפני מאה שנים. באיטליה של הימים ההם (וכנראה גם של ימינו) מוצרים כמו צלפים, עגבניות יבשות וארטישוק משומר היו מוצרי בסיס ונמצאו

בולונז טבעוני

אני זוכר שלפני כ-5 שנים היה לאייל שני ומירי חנוך מדור ממש מוצלח של אוכל במוסף סוף השבוע של הארץ. הוא היה מבשל ומצלם נהדר כהרגלו והיא היתה כותבת מצחיק ומקסים, והייתי מרגיש ממש קרוב אליהם (טוב, הם גם היו

רוקנ'רול טמפה טבעוני

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על רועי גרנט ונפלאות הסויה שלו. אתמול, במהלך שיטוט בעדן טבע מרקט, מצאתי טמפה שרועי מכין ומשווק לחנויות טבע שונות. על קצה המזלג ומהמעט שאני יודע אומר שמדובר במאכל שמקורו מאינדונזיה ועשוי מפולי סויה שעברו התססה

איך עושים טופו?

לפוסט הזה יש הרבה הורים. הוא נולד בעקבות רפרוף ביומן מסע מצולם של גל ממליה (מהבלוג הנהדר "פתיתים") ביפן, שם דיבר בשבחי הטופו הרך שלא טעם בשום מקום אחר והזכיר לו מרקם של מלבי. חפירה קצרה בתגובות העלתה את שמו של

סלט שומר צלוי

עד לאחרונה היתה לנו במשרד קבוצה קטנה, טבעונית, שכל יום, בתורנות, אחד מחמשת חבריה הכין אוכל לכל השאר. זה היה אתגר ששבר לי כמה מיתוסים על בישול ללא מוצרים מן החי, הכיר לי מתכונים חדשים ויותר מהכל אילץ אותי להיות

אטריות סובה ברוטב אסיאתי

Soba הוא שם יפני לכוסמת, צמח שעשיר בברזל, אבץ וסלניום. כוסמת אינה דגן (וגם לא עשב) ומכאן שאטריות סובה אמורות להיות נטולות גלוטן, אבל היחידות שמצאתי בעדן טבע מרקט דווקא הכילו יותר קמח חיטה (65%) מקמח כוסמת. בכל מקרה, אין

אשליה של עצמאות, או: המבורגר טבעוני

בכל שנה, לקראת יום השואה, עולות וחוזרות תהיות לגבי ימי הזכרון האלה. ואז לגבי יום העצמאות. איזה זכרון אנחנו מנסים לקדש, או מנסים לקדש עבורנו? איזו עצמאות אנחנו חוגגים? והאם אנחנו באמת עצמאים? ובכל הקשור לאוכל: למה אנחנו חוגגים את

כל מה שצריך בחיים האלה, או: סלט שומר חי

לא תמיד אהבתי שומר. אני חושב שהזכרון הראשון שלי מאניס הוא ערק ספוג במטלית מונח על הבטן שלי כשהייתי ילד והיו לי כאבי בטן, וסבתא לא ידעה מה לעשות. אבל יכול להיות שאני מדמיין שזה קרה, כי גיל 40 הוא

מסבחה של שעועית לימה

פעם חשבתי שהמפגש הראשון שלי עם מסבחה של שעועית לימה (או "בובעס") היה בצפון אברקסס. אח"כ הפכתי אובססיבי לדבר הזה, מצאתי מתכון והכנתי בבית. זה היה כל כך טעים, שהייתי חייב להכין את זה להורים שלי. ואז אמא שלי שלפה

אם אתה רוצה לעשות חביתה, אתה לא חייב לשבור ביצים

שונא את הטרנד הטבעוני. אוהב חביתות בלי ביצים. קמח חומוס שולט!!!!!1 חומרים: 3 כפות קמח חומוס 3 כפות קמח תירס (לא חובה) חצי קוביית טופו (100 גרם בערך) קצוץ 4 עלי מנגולד חופן גרעיני דלעת חופן גרעיני חמניה חצי בצל קצוץ

מתכון מהיר: אורז מלא וירקות

מתכון מהיר, מרענן ומשביע: חומרים: כוס אורז מלא כוס אפונה קפואה או קופסאת שימורי אפונה 4 גבעולי סלרי קצוצים דק 4 עלי תרד טורקי/מנגולד גדולים 2 שיני שום טרי קצוץ דק חצי צרור כוסברה קצוצה חצי בצל לבן קצוץ דק

לחמניית ביס עם סלט ארטישוק, חציל וטחינה

אתמול בחמש בבוקר סיימתי משמרת לילה והיה קשה לי להחליט אם אני יותר עייף או רעב. במצבים כאלה שיקול הדעת שלי לא במיטבו, ובסופו של דבר אני עושה את הבחירות הלא נכונות. במקום להאיץ בטוסטוס הנאמן שלי הביתה, בחרתי בקפה

חומוס בבית

כנראה שאחד הדברים הכי יומרניים, מסורבלים ובלתי יעילים הוא להכין חומוס בבית, במיוחד אם אתם גרים בישראל. כל מקום שני שמגיש חומוס יציע לכם מנה יותר טובה מזו שעמלתם עליה יומיים ובדרך לכלכתם את המטבח, הרגזתם את בן/בת הזוג שלכם

פוקאצ'ה ערבית

אתמול נתקלתי במקרה באייטם על לחם שמכין חיים כהן לאורחי "טאבון", מסעדתו בניו יורק. מסתבר שהלחם זכה לתואר הלחם הטעים ביותר בניו-יורק ברשימה של הניו יורק פוסט. חיים כהן, צנוע כהרגלו, הודה בכתבה שהמתכון המקורי הגיע מאייל שני, שקיבל אותו

גספאצ'ו על הבוקר

מה יותר טעים ומזין מקפה, לא עושה עצבים ואף משביע? מה יכול לשמש כארוחת בוקר או מנה ראשונה בארוחת צהריים? גספאצ'ו!! הנה מתכון מהיר ויעיל למצבים בהם אתם חייבים קיק-סטראט לבוקר שלכם. גספאצ'ו החומרים: 5 עגבניות קלופות 2 מלפפונים קלופים

סלטים צבעוניים

בשביל הפעמים האלה שהגעתם לשעה 11 בלילה ועדיין לא אכלתם אפילו ארוחה עיקרית אחת כל היום המציאו את הסלט. מינימום התעסקות, מקסימום ערך תזונתי, המון סיבים שעוזרים לעיכול ועושים טוב לבטן, וגם המוח מצליח, בעקבות הלעיסה המרובה, לשדר לכם תחושת

עגבניות מיובשות

לפני הכל – הבהרה: "נשנוש הוא האוייב" לא מתיימר להיות בלוג לשומרי משקל ולא מנסה להביא לכם מתכונים דלי קלוריות. הסלוגן  "מתכונים צרים לאנשים רחבים" רומז בחיוך על כך שמדובר במתכונים לא מורכבים לביצוע ומהירי הכנה בד"כ, אבל גם על