רד סנאפר, או: בלאדי מרי על בסיס ג'ין

המצב לא השתפר מאז הקוקטייל האחרון. דם זורם ברחובות ודם זורם בכוסות. בלאדי מרי, קוקטייל שהוא ארוחה שלמה, יכול לבוא בהמון וריאציות ובדרך כלל הרכיב האלכוהולי בו הוא וודקה. ג'ין עובר קצת יותר חלק בגרון שלי, לכן אני מעדיף את

בולונז טבעוני

אני זוכר שלפני כ-5 שנים היה לאייל שני ומירי חנוך מדור ממש מוצלח של אוכל במוסף סוף השבוע של הארץ. הוא היה מבשל ומצלם נהדר כהרגלו והיא היתה כותבת מצחיק ומקסים, והייתי מרגיש ממש קרוב אליהם (טוב, הם גם היו

היה טוב, היה ניוקי

בהמשך למחשבות מפוסט הכרובית, אותו לבטח שניים מכם קראו (ואחת הגיבה!), הבנתי שלעוד אנשים חוץ ממני, מרכז הגלקסיה, האור שבגרעינו של שביל החלב, יש זכרונות מריגולטו הבאר-שבעית ז״ל. יערה כתבה ש ״המסעדה הזו היא כל ילדותי. כשהיו רוצים לפנק ביום

גספאצ'ו על הבוקר

מה יותר טעים ומזין מקפה, לא עושה עצבים ואף משביע? מה יכול לשמש כארוחת בוקר או מנה ראשונה בארוחת צהריים? גספאצ'ו!! הנה מתכון מהיר ויעיל למצבים בהם אתם חייבים קיק-סטראט לבוקר שלכם. גספאצ'ו החומרים: 5 עגבניות קלופות 2 מלפפונים קלופים

פסטה ביתית ברוטב "סלסה רוזה" עם חזה אווז מעושן א-לה בונהם

במרץ 1995, כהשתחררתי מהצבא, עבדתי ב "בונהם", בר ששכן ברחוב נג'ארה, ממש צמוד לאלנבי 58, והיה המקום הכי חם בעיר באותה תקופה. כדי לשכך את מכות האלכוהול שניחתו על המבקרים, החזיק המקום מטבח קטן. התפריט היה מצומצם, אבל מה שהיה,

ארטישוקים ממולאים

כשהייתי ילד, בערבי חמישי חורפיים במיוחד, היינו מתכרבלים מול עוד משחק ממוטט עצבים של מכבי ת"א, אמא שלי היתה מבשלת ארטישוקים במים ומגישה לי ולאבא שלי בצלחת, עם גבעה קטנה של מלח בצד. היינו מורטים עלה עלה, כאילו היו השערות

דלעות וקישואים דרומיים ומוטרפים

ביום שישי האחרון נסענו לדרום לחגוג יומולדת 90 לסבא שלי. תתפלאו, אבל יש אנשים שהרעיון שלהם של מסעדה הוא סטקיית "אסא" באיזו תחנת דלק נידחת. מזל שבדרך לשם, קצת צפונית לקרית מלאכי (צומת מסמיה), מתחבא לו מושב תלמי יחיאל, שבלי

עגבניות מיובשות

לפני הכל – הבהרה: "נשנוש הוא האוייב" לא מתיימר להיות בלוג לשומרי משקל ולא מנסה להביא לכם מתכונים דלי קלוריות. הסלוגן  "מתכונים צרים לאנשים רחבים" רומז בחיוך על כך שמדובר במתכונים לא מורכבים לביצוע ומהירי הכנה בד"כ, אבל גם על

ג'אמבו שרימפס ברוטב מאמא רוזה

היו לי המון כוונות טובות ומוטיבציה כשנכנסתי למטבח של צפון אברקסס. המחשבה שאני הולך לעבוד באותו ספייס עם שף שאני מעריך כל כך, עזרה לי להתמודד עם כל מיני פרמטרים מבאסים כמו שכר נמוך, עבודה בסופ"ש ושהייה מרצון בסיר לחץ

ברוסקטה חציל לבן עם עגבניית שרי וגבינה גרוזינית

היה קר אתמול בלילה, אבל משום מה התחשק לי לפתוח את החלונות של האוטו עד הסוף, לשים מוזיקה בפול ווליום ולתת לרוח לצנן את המחשבות שלי. במקום זה הסתפקתי בהפוך גדול של "לחמים" ודהירה מתונה (עם חלונות סגורים) אל השוק